- הרשעות הפלסטינית
--------------------
אם לא הייתה זו בדיחה נוראה על חשבוננו,זה יכול היה להצחיק!!!
עם שגורש ברובו הגדול(נשארו מתי מעט במשך שנים ארוכות)
מארצו וחווה מעשי טבח נוראים וגירושים מארצות שונות(נזכיר בזה את אנגליה וספרד)עד להשמדה מכוונת בידי הנאצים הגרמניים בעזרתם של העמים הנתונים תחת כיבוש צבאי של צבא גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה,כאשר אודים מוצלים מאש מנועים מהגעה לארץ ישראל ע"י שלטון המנדט הבריטי(בדיחה נוראה נוספת על חשבון עם ישראל,כאשר בריטניה קיבלה המנדט על ארץ ישראל עבור ולמען עזרתה בהקמת הבית הלאומי ליהודים בארץ ישראל,הפרה מחויבותה זו לארגון חבר הלאומים קרעה למעלה מ-75% משטחה של ארץ ישראל[ארץ ישראל המזרחית]וניסתה במשך כל השנים מאז שנת 1922,לחלק גם את ארץ ישראל המערבית ולהשאיר גם בחלוקה זו,חלק קטן מכבשת הרש שנותרה בידי העם היהודי)שעשה הכל כדי
לתפוש את המעטים שהצליחו לעבור את המכשולים ולהגיע לארץ ישראל,לגרשם מגבולות ארץ ישראל,כולל גירוש לתחומי גרמניה שנכבשה בידי צבאות בעלות הברית וכליאתם
למעשה במחנות עקורים בתחום הכיבוש הצבאי הבריטי.
בארץ ישראל המערבית,ובעיקר בתקופה שעם תום מלחמת העולם השנייה פעלו ארגוני מחתרת יהודיים נגד שלטון המנדט
הבריטי(שהפך במשך 30 שנות שלטונו מנכס לנטל,לגוף כובש הממרר את חיי היהודים בארץ ישראל המערבית)עד לידי כך שבריטניה שירדה מגדולתה בעקבות המלחמה והייתה זקוקה
לשיקום רציני,של כלכלתה ועריה ההרוסות,הביעה את רצונה
לגוף הבינלאומי שהוקם לאחר מלחמת העולם השניה"ארגון האומות המאוחדות"(יורשו של "ארגון חבר הלאומים")לסיום
המנדט הבריטי על ארץ ישראל.בעצרת האו"ם שהתכנסה בסוף
חודש נובמבר שנת 1947וברווח הזמן הקצר מאז מלחמת העולם השנייה ובייסורי מצפון שהעיקו עדיין על אומות העולם
הוצעה הצעת חלוקה של ארץ ישראל המערבית,שבה ליהודים
הוצע שטח צר ומצומצם להקמת מדינה.הקרויים:"ערביי ארץ ישראל"דחו הצעת חלוקה זו והחלו למחרת הצעת החלוקה בהתקפה על היישוב היהודי בארץ ישראל המערבית.למרות התנאים הקשים בתחילת המלחמה נגד "ערביי ארץ ישראל"
(במספר הלוחמים היהודיים ובכמויות הנשק שעמדו לרשותם)
ובהמשך כנגד צבאות המדינות הקרויות"מדינות ערב"שפלשו לשטחי ארץ ישראל המערבית,הוקמה"מדינת ישראל"וצבא ישראל שהוקם על יסוד ארגוני המחתרת ומשוחררי הבריגדה
היהודית והצבא הבריטי,הצליח בעזרת השם ובקרבנות רבים
ביחס לגודל היישוב היהודי בארץ ישראל המערבית,לגרום לכך ששוחררו שטחים רבים יותר משטחי ארץ ישראל המערבית,ביחס למה שהוצע בהצעת החלוקה והמלחמה נסתיימה בגבולות שביתת נשק,ובכך שחלקי ארץ נשארו בידי צבאות מצריים ירדניים וסוריים.
רוב המכונים בפינו"ערביי ארץ ישראל"
ברחו או נטשו יישוביהם כאשר מנהיגיהם
הבטיחו להם שיחזרו לאחר הניצחון על היאהוד,הפכו לפליטים שנשארו במעמד זה
כ-73 שנים לאחר עזיבתם.שליטי המדינות
השכנות ניצלו מצבם זה,כדי לגייס מתוך פליטים אלה לוחמים שיפשטו לתוך המדינה שהוקמה בקשיים גדולים,תוך כדי קליטת עלייה גדולה של יהודי המדינות השכנות והרחוקות יותר(כמדינות מערב צפון אפריקה)ושל שורדי השואה ביבשת
אירופה.הפשיטות של אלה שגויסו מבין
הפליטים המכונים"ערביי ארץ ישראל"
לתוך שטחי המדינה הקטנה"ישראל"כללו
מעשי רצח וגניבות רכוש.מעשי הרצח הקרויים היום"פיגועים"נענו בהענשת המדינות השכנות(ששליטיהם היו האשמים העיקריים ב"פיגועים")ע"י מנהיג חזק,דוד בן גוריון ז"ל אשר לא"הכיל"(כניסוח העכשווי להבלגה)את מעשי הרצח וגרם גם להקמת גוף צבאי מיוחד(כאשר כוחות
צבאיים שנשלחו לבצע,מה שנוסח כ"פעולות תגמול",לא הגיעו כלל ליעדם
או כשלו בביצוע המשימה שאליה נשלחו)אשר נשלח להגיב ב"פעולות תגמול".פשיטות ה"פדאיון"(כך נקראו הפושטים על ישראל מרצועת עזה),החלטת נשיא מצריים על הלאמת תעלת סואץ(כאשר ישראל חשה מאוימת
בעיקר בשל הסגר שהטילה מצריים על אילת ועל מפרץ אילת ב-1954)והנאומים וההצהרות על סיבוב נוסף של המלחמה ועל השמדת ישראל,הביאו לכך שישראל
כבשה את חצי האי סיני באוקטובר 1956 ונסוגה לאחר מכן בלחץ ארה"ב של אמריקה וברית המועצות עד 22/1/1957
כאשר היא קיבלה ערובות לחופש שיט ולביטחון מפני התקפה מצרית ולאחר השגת הבנה בפברואר 1957,שלפיה חיל חירום של האו"ם יוצב לאורך הגבול,כולל
ברצועת עזה ושארם א-שייח,הושלמה הנסיגה בתחילת מרס 1957.
מדינת ישראל סבלה מאז הקמתה מאירועים בטחוניים שנוספו אליהם קשיים כלכליים(כאשר אין ברשותה מטבע זר בסכומים שיש בהם די לרכישת מזון וציוד)ולמרות זאת קלטה המדינה מספר גדול של עולים,רבים מהם מהמדינות הקרויות"מדינות ערב",שהתחוללו בהן פרעות כנגד התושבים היהודים שבהן,עם
התחלת המלחמה נגד היהודים בארץ ישראל ובנוסף התעמרות מכוונת מצד השלטונות שכללו הלאמות רכושם, הקפאת הכספים שלהם שהיו מופקדים בבנקים,פיטוריהם ממקומות העבודה שבהם עבדו,כך שנותרו ללא מקורות מחיה ונאלצו לעזוב את המדינות שגרו
בהן יהודים עוד לפני הכיבוש של צבאות
האסלאם במאה השביעית של ספירת הנוצרים(כבעיראק,שבה חיו יהודים מאז
הוגלו אליה מארצם,ארץ ישראל,ע"י הבבלים מחריבי המקדש הראשון וממלכת יהודה).חלקם של העולים יושבו והתיישבו
בבתים נטושים בערים בו גרו לפני כן הקרויים"ערביי ארץישראל"(בחיפה,יפו,
עכו,לוד ורמלה)וחלקם הגדול שוכנו במעברות,שהמשתכנים בהן גרו באוהלים(שהומרו לאחר מכן לבדונים ולצריפונים).עקב המצב הכלכלי ששרר
נאלצה ממשלת ישראל להנהיג מדיניות צנע,ע"י חלוקת תלושי מזון בהן ניתן היה
לרכוש מזון במשורה.רוב העולים הועסקו
בעבודות דחק כייעור ועבודה בקיבוצים(כאשר חלק מהעולים,מעיראק
כדוגמא,היוו בארצם את רובה של האוכלוסייה המשכילה ומעמד הביניים).
עם כל הקשיים ולאחר קבלת השילומים מגרמניה(לאחר הסכם השילומים שנחתם בין אדנאואר ראש ממשלת גרמניה ודוד בן גוריון ראש ממשלת ישראל)נבנו שיכונים והרחבות ליישובים ולמוש
בים וחוסלו המעברות.
כנגד, אותם מהקרויים"ערביי ארץ ישראל",שהפכו לפליטים לאחר המלחמה
בארץ ישראל,שבה לא הצליחו לגבור על
התושבים היהודים בה(המונח השגור בפיהם,שלהם ושל הגרים במדינת ישראל,מבין הקרויים היום בפינו"ערביי ישראל"הוא"נכבה"-אסון)שוכנו במחנות
פליטים במדינות הקרויות"מדינות ערב"
(המנציחות עד היום מעמדם של הפליטים
ככאלה,מבלי לתת להם אזרחות).הקרויות
"מדינות ערב" לא השלימו עם העובדה שלא הצליחו להשמיד את מדינת היהודים שהוקמה בשנת 1948והגדולה שבהן מצרים בראשותו של גמאל עבד אל נאצר עשתה הכל,כולל חימוש צבאה בנשק שרכשה בברית המועצות ואצל גרורותיה
במזרח אירופה בכמויות אדירות ובמקביל הקמת גדודים של צאצאי הפליטים של הקרויים"ערביי ארץ ישראל"שברחו מיפו וממקומות אחרים בארץ ישראל המערבית לרצועת עזה,אשר לא יתנו מנוח למדינה
הצעירה שחוותה קשיים אדירים בקיומה
(במלחמה שנכפתה עליה,עם פלישת צבאות"מדינות ערב"ועם קליטת העלייה הגדולה של הפליטים היהודיים מ"מדינות ערב"ושל שורדי השואה שהגיעו למדינה
החדשה מאירופה)כדי למוטטה.בשנת 1964 נוסד הארגון הקרוי"ארגון לשחרור פלשתין"ובקיצור אש"ף,שבראשו הועמד
אחמד שוקיירי יליד לבנון שנת 1908.אחמד שוקיירי עמד בראש הארגון
עד להדחתו בסוף שנת 1967.ארגון"פתח"
שנוסד ע"י יאסר ערפאת(נולד וגדל במצריים)בשנת 1959,השתלט על ארגון
אש"ף בשנת 1968 לאחר מבצע כראמה
(כפר ב"ממלכת ירדן ההאשמית",שבו התמקמו יאסר ערפאת וחבורתו מה"פתח"לאחר שעברו משטחי יהודה ושומרון[ששוחררו ע"י מדינת ישראל
במלחמת ששת הימים בשנת 1967]
לירדן).אין אפשרות וצורך להרחיב בזה את היריעה,כדי לספר את ההיסטוריה של
התקופה האחרונה בתולדות עם ישראל,עם הקמת מדינת ישראל.יש לציין בעיקר ובקצרה שמאז המלחמה הקרויה"מלחמת ששת הימים"בשנת 1967,שהייתה למעשה מלחמת מנע,שבו מדינת ישראל
הקטנה אויימה ע"י"מדינות ערב"בהנהגתו
של נשיא מצריים גמאל עבד אל נאצר,שאף סילק את חילות האו"ם שהוצבו לאחר מלחמת סיני בשנת 1956,כחייץ בין ישראל למצריים והיווה איום רב ע"י הכנסת כוחות מצריים לסיני
וסגירת מצרי טיראן לשייט ישראלי.כך שלאחר תקופת המתנה(לאחר ניסיון מצד ישראל לפתור איום זה בפיתרון מדיני והסכימה לבקשת ארצות הברית של אמריקה להמתין לפיתרון מדיני)שבה לא נראתה באופק הזדמנות לפיתרון מדיני
יצא צבא ישראל ב-5/6/1967 למלחמת
מנע,שבמסגרתה הותקפו מטוסי צבאות "מדינות ערב"על הקרקע בבסיסיהם ובשישה ימים שוחררה ארץ ישראל המערבית מהכיבוש של צבאות"מדינות
ערב"במלחמה בשנת 1948.רובו ככולו של ארגון ה"פתח" עבר ל"ירדן" ומשם המשיך במלחמתו במדינת ישראל,כולל בירי קטיושות עד לפעולת כראמה,שבה
צבא ישראל נכנס לשטח "ירדן" לפעולה
נגד ארגון המחבלים שמפקדתו מוקמה בכפר כראמה.בפעולה זו שבה נפלו חללים 28 חיילים מצבא ישראל,הצליח יאסר ערפאת לברוח ולהינצל.ארגון המחבלים
המשיך בהתקפתו על מדינת ישראל משטח"ירדן"עד שהפך איום הולך וגובר גם על משטרו של המלך "הירדני"חוסיין
שבחודש ספטמבר 1970 פקד על צבאו לפגוע בבסיסיו של ארגון המחבלים ובפעולות אלה נהרגו רבים מהם.לאחר פיגועי הצבא"הירדני",הוקם ארגון חדש
בשם"ספטמבר השחור".לאחר שני הסכמים בין ארגוני המחבלים לבין המלך חוסיין שלא כובדו ע"י המחבלים,ניצל המלך בחודש יולי 1971,את היסח הדעת
של מצריים וסוריה שהיו עסוקות בענייניהן הפנימיים(מצריים בביסוס ענייניה הפנימיים לאחר מותו של נשיאה גמאל עבד אל נאצר וסוריה בביסוס שלטונו של חאפז אל אסד לאחר ההפיכה בשלטון קודמו)והכריח את ארגוני המחבלים לחתום על הסכם שלישי שגם אותו לא כיבדו.מכיוון שכך היו פני הדברים,המשיך המלך לרדוף 10
חודשים נוספים את ארגוני המחבלים עד
לגירושם מ"ירדן".מ"ירדן" עברו ארגוני המחבלים למחנות הפליטים בדרום לבנון,התבססו באזור והקימו למעשה מדינה בתוך מדינה,שקרויה הייתה"פתח לנד".עושי צרות אלה שידם בכל,התעמרו
בתושבים המקומיים,ירו מכיוון דרום לבנון לכיוון ישראל,ביצעו פיגועים בישראל כטבח התלמידים במעלות ב-15/5/1974,אוטובוס הדמים בכביש החוף ב-11/3/1978,רצח שני בני משפחת הרן ושני שוטרים בנהריה ב-22/4/1979.
ביצעו מעשי טרור בעולם כגון חטיפת מטוס סבנה בטיסה מבריסל ללוד ב-8/5/1972,טבח הספורטאים במינכן ב-5-6/1972,חטיפת מטוס אייר פראנס
בטיסה מנתב"ג לפריז 27/61976,חטיפת
מטוס לופטהנזה בטיסה 181 מפלמה דה מיורקה לפרנקפורט-13/10/1977,ניסיון
התנקשות בשגריר ישראל בפורטוגל ב-13/11/1979 ופיגוע בשגריר ישראל
בבריטניה,שלמה ארגוב,ב-3/6/1982. אימון טרוריסטים מארצות שונות בדרום לבנון,התנגשויות במיליציות נוצריות ועוד ועוד "מעשים טובים"לאין ספור.הפיגוע בשלמה ארגוב שגריר ישראל בבריטניה
ב-3/6/1982 גרם למלחמת לבנון הראשונה(הקרוייה גם מלחמת של"ג)שהביאה לסילוקם וגירושם מלבנון
לתוניסיה.עקב מעלליהם"הטובים" הגיעה ידו הארוכה של צבא ישראל גם לתוניסיה,שבה הוצא להורג הרוצח המכונה"אבו ג'יהאד"ע"י סיירת מטכ"ל.
לאחר "ההיכרות"הארוכה עם ארגוני רוצחים נאצים מאפיונריים נוראים אלה,
אין לכל בר דעת אלא להתפלץ מרעיון העוועים,להבאת כנופיות אלה לארץ ישראל המערבית ולכפיית שלטונם על
ה"עמך"שכל רצונו הוא לחיות חיים רגילים.כתבתי בזמנו עם הבאתם של רוצחינו אלה לארץ ישראל,שלשנאתם הרגילה אלינו של הקרויים"ערביי ארץ ישראל"תתווסף השנאה, על השלטון המאפיונרי המושחת והאכזר שנכפה עליהם ע"י בני העוולה מבני עמנו,שכרתו
ברית את מוות ועם שאול עשו חוזה (כפי שהגדיר זאת הנביא ישעיהו,בפנותו אל
מושלי העם הזה,אנשי הלצון אשר בירושלים).אין תקדים למעשה מטורף מעין זה בתולדות העמים ובוודאי לא במצעד האיוולת הנמשך עד היום.האחראי
להמשך קיומו,הוא אותו אדם שלא גדע את המעשה בעודו באבו,גם לאחר הפרת כל ההסכמים מצד"פרטנרים"נוראים אלה.
לצערי, לא שמעתי,אף לא מנציג בעל דעות לאומיות בבית הנבחרים של מדינת ישראל,הקורא לבטל ישות זו הקרויה"רשות פלסטינית"ובפינו רשעות
פלסטינית.
זעקי ארץ אהובה!!!!!!!
דוד ווייסברג(יליד פתח-תקווה,ארץ ישראל 27/2/1938)18/7/2021
