יום שני, 28 ביוני 2021

 מנסור עבאס:רוצים להקים מדינה פלסטינית

-----------------------------------------------

עם האוכל גובר התיאבון!!!!

עם אנשים הזויים"פרוגרסיבים"ועם "ציונות דתית"שלאנשיה חשובה הכסאולוגיה,האוחזים זה בגרונו של זה,ועם הקוזק הנגזל שעשה הכל

,בתקופת כהונתו כראש ממשלה,כדי לבזות,להשפיל ולהתנשא על הסובבים

אותו ועל התלויים במוצא פיו,הגענו למצב"הפנטסטי"הזה. 

"ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו"

במצב הקיים היום בעולם,גם גלות לארצות זרות,אינה אפשרית.

יהודים רחמו רחמו,עצרו את האסון!!!!!!!!!!!! 

דוד ווייסברג(יליד פתח-תקווה,ארץ ישראל,27/2/1038)

פורסם 28/6/2021




יום שני, 21 ביוני 2021

 זו ארצנו!!!!!

--------------

"לא ארץ נוכרייה לקחנו ולא ברכוש נוכרים משלנו,כי אם נחלת אבותינו,אשר בידי אויבינו,בעת מן העתים,בלא משפט נכבשה.ואנחנו כאשר הייתה לנו עת,השיבונו את נחלת אבותינו".(תשובתו של שמעון החשמונאי לאתנוביוס שלוחו של אנטיוכוס השביעי,שביקש משמעון להחזיר לו ערים שכבש ואת המסים שנגבו מתושבי הערים. 

(ספר המקבים א',פרק ט"ו)

"כעמוד התיכון לאפדן,אף כחוט השדרה לאנוש,לארצי קו הציר והאדן הוא ירדן,הירדן הקדוש.אם ארצי דללה וקטונה,היא שלי מראשה ועד קצה,משתרעת מים ישימונה,וירדן

הירדן באמצע.

שתי גדות לירדן;זו שלנו,זו גם כן"!!!!!!!!(מתוך שירו של זאב ז'בוטינסקי ז"ל:"שמאל

הירדן",שנכתב על ידו בשנת 1929) 

לצערי.אין היום איש כשמעון החשמונאי וכזאב ז'בוטינסקי ז"ל(לא בצד השמאלי וגם לא בצד  הימני של המפה הפוליטית) אשר ידבר ויכתוב כך.

מי האיש מתוכנו אשר יענה בשלילה לדרישתו  של נשיא ארצות הברית של אמריקה הנוכחי:ג'ו ביידן,הקמת מדינה לעם המומצא הקורא לעצמו"פלסטינים",בתוך ארץ ישראל המערבית,כאשר רובה של ארץ ישראל בידי לא יהודים,מאז שנת 1922 לספירת הנוצרים שבה נתלשה ארץ ישראל המזרחית ע"י בריטניה שהפרה 

מחויבותה לארגון חבר הלאומים(בוועידת סן רמו באיטליה בשנת 1920)לעזרה

בהקמת הבית הלאומי ליהודים בכל ארץ ישראל ועבורה(עבור מחויבותה)קיבלה את

המנדט על ארץ ישראל.

מי האיש אשר יעמידו על חוצפתו, את בן איחוד מדינות זה בצפונה של יבשת אמריקה אשר הוקם בגזל והונאה הן של העממים הילידים השונים(הקרויים בטעות"אינדיאנים",עקב טעותו של קולומבוס אשר חשב שהגיע להודו)והן של המקסיקנים ממרכז יבשת אמריקה שהמדינות קליפורניה,טקסס ואחרות המצויות היום באיחוד המדינות הקרוי"המדינות המאוחדות של אמריקה"היו שלהם, לאחר שחרורה של מקסיקו מעולה של ספרד????

ומה נלין אנו,היהודים,כאשר לאחר 54 שנים של שחרור חבלי יהודה,שומרון בנימין ובקעת הירדן בארץ ישראל המערבית,לא מוכרים חבלי ארץ אלה,לא בידי"מנהיגינו"ולא בידי מערכת המשפט,אשר במקרה הטוב קרויים הם בפיהם:"שטחים שנויים במחלוקת"ובמקרה הרע קרויים בפי כל זב חוטם מכלי התקשורת"שטחים" ו"גדה"?????.

ומה פתחון פה לנו,כאשר חבלי ארץ אלה ובעיקר תושביהן היהודיים(הממלאים חובותיהם למדינת ישראל ומשרתים בצבא ישראל,בשירות סדיר ובשירות מילואים 

ומשלמים מיסים כאזרחים במדינת ישראל )מצויים כבר 54 שנים תחת שלטון צבאי

ותחת הגוף הקרוי"מנהל אזרחי"המעלים עין ואף עוזר בגיבוי שבשתיקה ובהעסקת

עובדים זרים("פלסטינים") בהסדרת קרקעות בחבלי ארץ אלה,בהתעמרות בתושבים

היהודיים באופנים שונים ומשונים,כפי הנעשה בימים אלה כאשר"איש החוק"הקרוי

יועץ משפטי של איו"ש אינו מסכים להסדרת היישוב"אביתר"והצבא ו"המנהל האזרחי" אצים רצים לגרש תושבי היישוב ולהרס בתיו,כאשר ההשתלטות היומיומית של הסוס הטרויאני(הגדרתו של פייסל חוסייני)הקרוי רש"פ בעזרת סייעניו מהאיחוד האירופי על קרקעות ודרכים,אינם מדירים שינה מעיניהם של

האחראים על גופים אלה(הצבא והמנהל האזרחי)בלשון המעטה.מגדיל  גם לעשות

שר האי ביטחון אשר שש לגירוש יהודים לקראת תהליך מדיני(עם מי ועל מה).

כפי שאמר בזמנו,נשיא מצריים,לאחר הסכמי"השלום" בין מצריים לבין ישראל:"מסכן מנחם(מנחם בגין ראש ממשלת ישראל באותם ימים)אני(אנואר סאדאת)קיבלתי את כל סיני והוא קיבל פתק נייר",כך יכול היום לומר מחמוד עבאס

המכונה"אבו מאזן":מסכן היאהוד המג'נון אשר הכניסנו לארץ ישראל,מעלים עין

מהנעשה על ידינו ומנסה בכל דרך שהיא לרצותנו,כמו את רוצחיו מרצועת עזה"

אין להגדיר הנעשה בימים אלה,אלא כטירוף מערכות של עם אשר יצא מהגלות

והגלות,למרבה הצער,לא יצאה ממנו ובעיקר מ"מנהיגיו הצברים",אשר כבפרשת

שלח שבספר"במדבר"יכולים לומר היום:"ונהי בעינינו כחגבים וכן נהיה בעיניהם". 

דוד ווייסברג(יליד פתח-תקווה ארץ ישראל 27/2/1938)21/6/2021 


יום רביעי, 2 ביוני 2021

טיול לארצות הברית של אמריקה בשנת 2009,טיול מאורגן מחוף אל חוף בתאריכים מ-14/5/2009 ועד ל5/6/2009

טיול מאורגן לארה"ב מחוף אל חוף בשנת 2009 מ-14/5-5/6
לאחר שנים רבות של עבודה,כמנהל חשבונות במגוון גדול של עסקים(מגוון שעזר לי רבות בשיפור וקידום מקצוענות ואחריות)ובתוכן שנים רבות של שירות מילואים ארוך(עד להיותי בן 53 בשנת 1991 למניינם),שבהן מיעטתי בניצול
בפועל של ימי החופשה המגיעים לכל עובד (בתוקף הזכויות המגיעות,בנוסף למשכורת ובהתאם לצבירת שנות הוותק)
וקבלת תשלום של דמי חופשה(במקום הניצול בפועל),אפשרתי לעצמי,יציאה לחופשה בחו"ל. 
סיימתי עבודתי בפועל,ב-30/11/2007,בהיותי כמעט בן 70 שנה(ב-27/2/2008,מלאו לי 70 שנות חיים עלי אדמות)
במקום בתאריך 31/12/2006(שבו הייתי אמור לסיים עבודתי בקבוצת אחים מולדבסקי,בתחןם בורסת היהלומים ברמת
גן ולא נמצאה חלופה לי כמנהל חשבונות של כ-9 חברות).
בשנת 2008,עשיתי כל הסידורים ליציאתי לחו"ל,כולל הנפקת דרכון במשרד הפנים וקבלת ויזה לארצות הברית של
אמריקה בשגרירות ארה"ב בתל-אביב. 
בשנת 2009,לאחר בירורים שונים,הכוללים אפשרות של הגעה לארה"ב והשתתפות בטיולים שונים המאורגנים ע"י
ישראלים,העוסקים בכך נרשמתי לטיול מאורגן בסוכנות נסיעות"הלפיד"פתח תקווה(מקום מגוריי שבו נולדתי ב-27/2/1938)ביחד עם הדוד של אשתי רינה(שתהיה בריאה)משה בן אליהו ז"ל.סוכנות הנסיעות קישרה אותנו
לטיול לארה"ב המאורגן ע"י חברת נתור,שהיה אמור לצאת לארה"ב ב-4/5/2009.טיול זה בוטל,לאחר איחודם
של שלושה טיולים שונים לטיול אחד המתחיל בטיסה לארה"ב ב-14/5/2009.משה ז"ל שזעם על ביטול הטיול
שאמור היה להיות ב-4/5/2009,ביטל נסיעתו וקיבל בחזרה את כספו.
הטיול בהדרכת מורת הדרך טובה הלפרט(הנהדרת והמומלצת מאוד,שעובדת כיום בחברת פגסוס ורק בארצות
הברית של אמריקה,שבה היא אוהבת לשהות ולעבוד)יצא בטיסה כמובטח ב-14/5/2009 במטוס אל על לנמל
התעופה ע"ש קנדי בניו יורק.הטיסה שאורכת  כרגיל 12 שעות טיסה מנמל התעופה בלוד לנמל התעופה בניו
יורק,ארכה 14 שעות,כאשר בגלל סופה המטוס לא יכול היה לנחות בניו יורק,נחת בניוארק שבניו ג'רזי ונחת
לאחר מכן באיחור של שעתיים בנמל התעופה ע"ש קנדי.הטיסה ארכה אם כך,כ-14 שעות במקום כרגיל
כ-12 שעות.לנו במלון מריוט דאון טאון,לא רחוק מהגראונד זירו,המקום בו עמדו מגדלי התאומים שנפגעו בפיגוע הטרור
ב-11/9/2001.    
ב-15/5/2009 סיירנו כשאנו יושבים באוטובוס בעיר ניו יורק,בהדרכת מורה דרך ישראלי
את פסל החירות(statue of liberty)ראינו כשעברנו בפארק הסוללות(סוללות התותחים).עברנו ליד בניין
הדקוטה,שבו גר בין שאר הדיירים המפורסמים,ג'ון לנון,שנרצח בפתחו בשנת 1980 וקיימת מצבה לזכרו
בבניין.עברנו ליד מרכז לינקולן לאמנויות הבמה באפר ווסט סייד סמוך לסנטראל פארק.עברנו ליד בניין האחים
וורנר,שכונת הארלם המשוקמת,השדרה החמישית בקומפלקס של המוזיאונים:גוגנהיים,מטרופוליטן והמוזיאון
היהודי.עברנו ליד בית כנסת עמנו-אל הרפורמי וליד חנויות מפורסמות כטיפני וכדומה.חלפנו בטיים סקוור
וברוקפלר סנטר.עברנו בגריניץ' וילג',שהיה בזמנו אזור חקלאי ומשמש היום כמרכז בילויים לתושבי ניו יורק.
עברנו באיטליה הקטנה,שאינה קיימת כיום כמעט ובמקומה ולידה צ'יינה טאון,סיוויק סנטר,שבה גם בתי המשפט,
כל הרשום לעיל,מצוי ברובע מנהטן.מספר הרובעים של ניו יורק הם חמישה:מנהטן,קווינס,ברונקס,ברוקלין וסטייטן איילנד.
בליל ה-15/5/2009 קיירנו סיור לילי בתשלום(היו מספר סיורים ואירועים בטיול שעבורם שילמנו בנפרד ולא
נכללו בתשלום הכולל של הטיול).ביקרנו בגן החורף שנמצא במרכז הפיננסי העולמי(להבדיל ממרכז הסחר העולמי
שהיה במגדלי התאומים שנהרסו במתקפת הטרור ב-11/9/2001).ביקרנו בשער הנמל הדרומי(south seaport)
ראינו b.m.w שלושה גשרי ני יורק:ברוקלין,מנהטן.נסענו על גשר מנהטן לברוקלין עילית וחזרנו לכיוון מנהטן
למרכז רוקפלר,עם פסל פרומותיאוס בכניסה ובפנים פסל מיוחד.מהתצפית התיירותי שם השקפנו על מנהטן וחזרנו
למלון,כשאנו משאירים את הזוג נינה ואיליה(נינה רוסייה לא יהודייה ואיליה יהודי שמוצאו מרוסיה,מין זוג מיוחד
במינו דובר רוסית)שמסתבר שהיו בעלי תושייה וחזרו למלון בעצמם.מדריך הסיור הלילי היה גם הוא מורה דרך
ישראלי,המוצא פרנסתו מהדרכת טיולים בניו יורק והוא כמדריך הקודם מהסיור היומי,אנשים מקסימים ודעתנים.
ב-16/5/2009 אמורים היינו לתצפת ממרומי בניין האמפייר סטייט בילדינג(Empire State Building).נסענו 
לשם ברכבת התחתית(New York city subway).כשהגענו,התברר שבגלל ערפל כבד,אין טעם לעלות לתצפית
ובמקום לעלות לשם,קיבלנו יום חופש מארגון,,שבה התארגנו במספר קבוצות לסיור לא מאורגן,שבו כל קבוצה
סיירה חופשית במה שנראה לה כמעניין.הקבוצה שהצטרפתי אליה כללה את יונה ושלום כוכבי ואת עזרא(ז"ל)
ושרה צדוק(שני הזוגות היו מאשדוד)אכלנו במסעדה מקסיקנית וערכנו קניות.בהזרה למלון,מבלי להעריך את גודלו
של"התפוח הגדול"ומבלי לזכור שיש בידינו כרטיס הלוך וחזור של הרכבת התחתית,ניסינו לחזור רגלית.התעייפנו
מהליכה רגלית ללא מטרה והבנו,שאין ברירה ועלינו לחזור במונית למלון.נהג המונית שהסיע אותנו למלון היה
הודי,שניצל את תמימותנו וגבה מחיר מפולפל עבור הנסיעה ממנהטו למלון מריוט שבדאון טאון.היינו כה עייפים
שפספסנו(לצערנו)את השייט לסטייטן איילנד(Staten Island)שבו מי שהשתתף בשייט,ראה מקרוב את פסל החירות.
ב-17/5/2009 התחלנו בטיול הגדול.ביקרנו בעיר פילדלפיה שנמצאת במדינת פנסילבניה.בדרך לפנסילבניה 
עברנו במדינת ניו ג'רזי ובמדינת דלאוור ועברנו את גשר בנג'מין פרנקלין,המשמש גבול בין מדינת דלאוור 
למדינת פנסילבניה.בפילדלפיה ביקרנו באתר שבו ראינו את פעמון החירות ראינו את בית המחוקקים של מדינת
פנסילבניה,בית העירייה,בניין המושל ובאמצע פסל שחור של ג'ורג' וואשינגטון,נשיאה הראשון של ארצות הברית
של אמריקה.עשינו הפסקת קפה בבניין הבורסה ולאחר מכן ראינו מצבה לזכרו של יוני נתניהו ז"ל.ראינו את בניין
המטבעה בפילדלפיה(united states mint).לאחר מכן נסענו לבירת ארה"ב וואשינגטון.בדרך עשינו הפסקת אוכל
בבופה(מוסד נפוץ בארה"ב של "אכול כפי יכולתך"בעלות זולה,בתשלום מראש,במקרה זה בעלות של 12.50$).
הגענו לוואשינגטון.התמקמנו במלון Fairfield inn&suites. בערב יצאנו לסיור ובמסגרת הסיור ביקרנו בתחנת הרכבת
של וואשינגטון Union Station וראינו מוזיאונים ובהם את מוזיאון השואה ואת בניין המדפיס הממשלתי Printing and grading building ומשם ליד תומס ג'פרסון(Thomas Jefferson memorial)שבו עברנו את גשר הגאות והשפל על
נהר הפוטומאק(הגאות והשפל,כדי שנהר הפוטומאק לא יעלה על גדותיו.)לאחר מכן הגענו לפסל קנדי.
ב-18/5/2009 ביקור יומי(ביום)בוואשינגטון די.סי(District of Columbia).המדריכה לביקור בעיר הייתה סילביה.
במסגרתו של הביקור עברנו בפארק לאפייט.הפסל במרכז הפארק היה של גנרל אנדרו ג'קסון,שהיה .אחד מנשיאיה של
ארה"ב.היינו ליד הבית הלבן(ביום זה ביקר ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו אצל נשיא ארה"ב באראכ חוסיין אובמה.
כדי לסקר את הביקור ניצבו במקום שבו ביקרנו[וניתן היה להגיע למקום שבו אפשר היה לראות את הבית הלבן]נציגי כלי תקשורת ישראליים:אהרון ברנע ואודי סגל מערוץ 2,צ'יקו מנשה מערוץ 10וגיל תמרי פרילנסר המעביר מידע לכלי התקשורת
ממקומות שונים בארה"ב).עברנו לאחר מכן,לאזור הזיכרון לזכרם של חיילי ארה"ב שנפלו בקרבות מלחמת העולם השנייה
ולאחר מכן לאנדרטה לזכרו של נשיא ארה"ב פרנקלין דלנו רוזוולט(.F.D.R.)חלקים חלקים כולל שלו עצמו עם גלימה ועם
כלבו והלכנו לאגם הגאות והשפל.עברנו לאחר מכן לאנדרטה לזכרו של אברהם לינקולן נשיא ארה"ב(האנדרטה של לינקולן מרובעת,בידו האחת מגילה וחלק מנאומיו ושל תומס ג'פרסון אנדרטה עגולה).ראינו את האובליסק לזכרו של ג'ורג' וואשינגטון מעבר
לבריכת ההשתקפויות,שבה משתקף האובליסק.ביקרנו באנדרטה לזכרם של 58.000 חללים אמריקניים שנפלו במלחמת
וויטנאם.שמם של החללים חרות לזכרם לפי תאריך נפילתם,כולל שמם של החיילים הנעדרים,כוכב לזכרו של כל חלל.
האנדרטה לזכר מלחמת וויטנאם מורכבת משלושה חלקים,כולל פסליהם של חיילים וחיילות.לאחר מכן עברנו לאנדרטה לזכר
 מלחמת קוריאה,הכוללת פסליהם של 38 חיילים ההולכים בבוץ הטובעני,לזכר קו הרוחב ה-38.עברנו מוואשינגטון די.סי.
לארלינגטון בוירג'יניה המערבית לאנדרטה לזכר חיילי המרינס,הכוללת את החיילים המציבים את דגל ארה"ב באיוו ג'ימה.
באנדרטה רשומים שמות אתרי הקרבות שבהם נלחמו חיילי המרינס(שמו של הצלם שצילם את הצבת דגל ארה"ב ע"י הנחתים,
דיוויד רוזנטל).מוירג'יניה המערבית חזרנו לוואשינגטון די.סי.לראות את הקפיטול ומשם נסענו למוזיאון התעופה והחלל,הכולל 
מטוסים וחלליות(כולל של אילן רמון ז"ל).משם הגענו למוזיאון הטבע, מדהים במוצגיו,הכוללים דינוזאורים ופוחלצים,גילוי
ארצות  ומוצגים ותמונות מאתיופיה וממדינות אחרות ביבשת אפריקה.בערב נסענו לג'ורג' טאון(שכונה של העיר וואשינגטון)
וירדנו למרינה מוארת כולל עצים מוארים.ג'ורג' טאון,שכונה יפה צפון מערבית של וואשינגטון הבירה,המשמשת כמקום מגורים ומסחר.
ב-19/5/2009 יצאנו מוואשינגטון לעיר המחוז לנקסטר(שלא ביקרנו בה)ולכיוון מקום מגוריהם של האמיש,עיירה בשם אינטרקורס(Intercourse)בפנלסיבניה ובה מרכז תיירותי בשם Kitchen citle village.ילדים מהאמיש מכרו פרסות  ושני מבוגרים שרו וניגנו,השחור בהם ניגן והלבן שר.משם נסענו למפעל לייצור שוקולד של הרשי(Hershi)ומשם לאחר שהייה(שבה הוצגו לנו שיטות ייצור השוקולד)וקניות בסופרמרקט,הגענו ל-Printed post ושם לנו במוטל על אם הדרך ליד Corning/
ב-20/5/2009  קימה לאחר הלינה במוטל(אחד מהמקומות הבודדים שלא לנו במלון)וארוחת בוקר במסעדה שליד המוטל
ויציאה לאחר מכן לכיוון מפלי הניאגרה( The Niagara Falls).עברנו את הגבול לקנדה בגשר "הקשת בענן".על נהר הניאגרה שטנו בספינת הערפילים{Made Of Themist[ערפל]).לאחר השייט,הלכנו לאורך הנהר,בילינו כשעתיים ולאחר מכן נכנסנו לאולם שבו צפינו בסרט,שבו נראו האנשים שנפלו מאשדות הניאגרה,כולל האינדיאנית לילה וואלה וגברת שניסתה לחצות את הנהר הגועש בתוך חבית.את ההולך על חבל,שני ילדים שניסו לחצות ורק הילדה שמתוכם נשארה בחיים וילד שניסה לחצות ונשאר בחיים.לאחר הסרט נסענו למלון הילטון בעיירה Niagara Falls,קנדה.
ב-21/5/2009 ביקרנו בשעון הפרחים Floral Clock הממוקם ממערב לכביש המוביל צפונה לכיוון Niagara On The Lake ומשם המשכנו בדרכנו לעיר טורונטו,שבה עלינו למגדל הגבוה בעולם(553 מטר,147 קומות),מגדל סי.אן עלינו לקומה 115 וירדנו לקומה 114 לצפות ברצפת הזכוכית.שם צילמתי ממש בהיסח הדעת במצלמת קנון שקניתי ברחוב 49 בשדרה החמישית בחנותו של ישראלי בשם תורג'מן,שהמליץ עליו מורה הדרך הישראלי,לטיול שלנו בניו יורק.כך,שאני היחידי
מהקבוצה שצילמתי אותם ללא ידיעתם.ברשותי סרטון הוידאו ששלחתי בזמנו למספר אנשים מהקבוצה.לאחר מכן המשכנו
לבניין הפרלמנט  של טורונטו ולאחריו המשכנו למרכז קניות.ראינו בדרך את מרכז העירייה הישן ולאחר מכן את המרכז
החדש שבכניסה אליו הוצב תבליט ממסמרים וחזרנו לכיוון המלון דרך עיירה קנדית ציורית בשם וירג'יל Virgil.עצרנו בעיירה Niagara On The Lake  וסיימנו את הביקורים במפלים.
ב-22/5/2009 טסנו לאורלנדו מנמל התעופה בשרלוט צפון קרוליינה והתמקמנו במלון Hampton Inn

ב-23/5/2009 בילינו יום שלם בפארק דיסני אפקוט(Epcot). המחולק לשניים:1)עולם העתיד 2)גלריית מדינות העולם
ביקרנו בביתנים הקשורים בנושאים הבאים:תקשורת לעולם הדמיון.מעבדות של שמיעה וריח.
מדהים היה הריחוף בשמי קליפורניה.הפסקנו את המסעות השונים להפסקת צהרייים.לאחר הפסקת הצהריים צפינו בסרט על
הדינוזאורים וקולותיהם,העולם הקדמון ובסוף האנרגיה היא מוחו של האדם.לאחר מכן עברנו לגלריית המדינות.בגלריית מקסיקו שטנו.לאחר מכן עברתי(אני בלבד) בגלריות מדינות שונות:נורבגיה,סין,ארה"ב,גרמניה וקנדה.
ב-24/5/2009 בילינו ביום קניות במרכז הקניות של אורלנדו.
ב-25/5/2009טסנו מאורלנדו ללאס וגאס עם חניית ביניים בפניקס אריזונה.הגענו למלון בלאס וגאס בשם Stratosphere.
יצאנו לסיור לילי בעיר,כשהתחנה הראשונה הייתה בדאון טאון,במדרחוב עם תצוגה על התקרה בליווי מוסיקה ושירה של הזמר
דון מקלין(בשיר:"אמריקאן פאי")נסענו לאחר מכן ב"שדרות לאס וגאס"רחובה הראשי של לאס וגאס וראינו את המלונות:
סירקוס,ריביירה,ויין, אי המטמון,מיראג', ונציה,ארמון המלכים,פלמינגו,באליס,פאריס,בלאג'יו(ממול),מונטה קרלו,ניו יורק,
ניו יורק,ממול Mg,אקסליבר,לוקסור.חנינו במלון בלאג'יו,בתוכו"המזרקות של בלאג'יו",מזרקות הרוקדות לצלילי מוזיקה
לאחר מכן עברנו למלון ארמון הקיסר,הנראה כארמון קיסר רומאי,ראינו במלון את הרחוב הראשי של רומא והשמיים מעליו
ואת הבתים שמעל לפורום.עברנו משם למלון מיראג' שבו יש את "הגן הסודי" עם בריכת דולפינים וחיות טרף:נמרים ואריות.
משם חזרנו לאוטובוס וסיימנו את הסיור הלילי.
ב-26/5/2009 נסענו באוטובוס ציבורי למלון ונציה,המעוצב כעיר האיטלקית "ונציה"עם גונדולות שמשייטים בהן כמו בתעלות העיר "ונציה".ראינו שם גונדולה שבה היו חתן וכלה עם כומר.כבעיר ונציה קיים במלון כיכר סן מרקו,שבו התקיימה הופעה של זמרים נאפוליטניים.חזרנו למלון ובערב נסענו להצגה "ג'ובלי"במלון באלי'ס,ראינו את "שמשון ודלילה" ו"הטביעה של הטיטניק".לאחר ההצגה ערכנו מסיבת יום הולדת לדוד אליצור ז"ל ונפרדנו מהחוזרים לישראל,שלא סיימו את הטיול כולו
ב-5/6/2009,אלא השתתפו בטיול עד ל-26/5/2009(כולל)וחזרנו למלון.
ב-27/5/2009 יצאנו לקניות במרכז קניות"פרימיום".בערב נסענו למלון"פאריס",כאשר מספר אנשים יצאו שוב להופעה ברחוב פרימונט.
ב-28/5/2009 הגיע אלינו הנהג לארי עם אוטובוס להמשך הטיול ונסענו לכיוון מערב,עם הפסקה שעשינו ביישוב בשם"בייקר",עברנו לאחר מכן בעיירה בשם ברסטאו.בצהריים עשינו הפסקה בעיירה בשם בייקרספילד ומשם נסענו לפרזנו,
שם התמקמנו במוטל סביר(בוודאי לא במלון שרתון שהיינו אמורים ללון בו,בהתאם לרשימת המלונות שנמסר למשתתפים
בטיול)בערב שבועות,בו חגגנו יום הולדת  בתאריך העברי לדוד אליצור ז"ל,שהיה בן 76.
ב-29/5/2009 נסענו לכיוון פארק היוסמיטי.בפארק ביקרנו בשמורת עצי הסקוויה והמשכנו לכיוון הקניון.ראינו את המפלים והצוקים ועשינו אתנחתא להפסקת צהריים.בקניון.לאחר הפסקת הצהריים בנסיעה ארוכה דהרנו לכיוון העיר סאן פרנציסקו.
הגענו לסאן פרנציסקו והתמקמנו במלון"The Pickwick Hotel".בערכ יצאנו למרכז סאן פרנציסקו ,ראינו שם את תחנת קרון הכבל של סאן פרנציסקו   וחזרנו למלון.
ב-30/5/2009 סיור מודרך בסאן פרנציסקו,ע"י מדריכה בשם שרה.בהדרכתה ראינו את רחוב לומברד(רחוב הפרחים)אחד הרחובות המפותלים והתלולים בסאן פרנציסקו.ראינו את הרחובות העולים ויורדים,את מלון פרמונט,נסענו בירידות וראינו את דאון טאון.והבנק המצוי בו.עברנו ברובע האיטלקי.שם ראינו את כנסיית פטר ופול.משם עברנו לרציף הדייגים ועלינו לגשר המפרץ,כדי לראות את סאן פרנציסקו מבחוץ.משם סובבנו  בנסיעה את סאן פרנציסקו וראינו מוזיאון לאמנות מודרנית ומשם
ראינו מפל עם כתובות של מרטין לותר קינג ולאחר מכן ראינו את הפסל של האדם הרועד ומשם לסיוויק סנטר,ראינו את בניין העירייה ומסביב לעירייה ראינו את בניין האופרה ובניין האו"ם הראשון בארה"ב(הקיים בניו יורק,נבנה לאחר מכן),משם לככר
אלמו ומשם למקום בו ראינו שורת בתים ויקטוריאניים.לאחר מכן ראינו את גולדן גייט פארק ולאחריו ראינו את גשר שער הזהב.הגענו לרציף הדייגים,שם עשינו הפסקה לארוחת צהריים.לאחר מכן נסענו לעיירת האומנים סואסליטו.נכנסנו לגלריית תמונות.חזרנו למלון דרך צ'יינה טאון.בשעה 02.00 בליילה הוערנו באמצעות אזעקה כנגד שריפה.בסאן פרנציסקו הייתה שריפה ענקית בשנת 1906 שפגעה קשות בעיר,ומכאן הערנות לכל חשש משריפה.
ב-31/5/2009 יצאנו על כביש 101 לכיוון מונטריי הבירה הספרדית הראשונה של קליפורניה.בדרך עצרנו בקסטרוויל,שבה 
מגדלים ארטישוק.קניתי בחנות שבה נמכרת תוצרת חקלאית ויינות מתוצרת היקבים באזור,קניתי שום.לא רציתי לצאת משם
ריקם.לאחר מכן המשכנו והגענו למונטריי ולמזח הדייגים,ראינו מפעלי תעשייה שפסקה פעילותם.המשכנו והגענו לפאסיפיק גרוב.משם המשכנו לכביש 17 מיילים.משם לבורדן רוק ,שם עצרנו ליד הים ומשם לעץ הבודד.כביש 17 מיילים הוא בין פאסיפיק גרוב לעיירה כרמל.בכרמל פלאזה עצרנו להפסקה.לאחר ההפסקה נסענו לראות את אריות הים ליד סאן סמיון.משם
נסענו לבופה האחרון בטיולנו.הבופה היה בסאן לואיס אביספו.שם ביקרנו במלון Madona Inn(עם השירותים במפל).נסענו
לישון בעיירה בשם ארויו גרנדה.התמקמנו במלון Bw Casa Grande Inn.
ב-1/6/2009נסענו לכיוון לוס אנג'לס.העיירה הראשונה שביקרנו בה,הייתה סולבנג עיירה דנית,שבתיה בנויים כפי שנהוג
בדנמרק.משם המשכנו לסנטה ברברה דרך ההרים וראינו את אגם קאסומה.בסנטה ברברה עשינו הפסקה על המזח(היה קר)
משם הגענו ללוס אנג'לס.בדאון טאון בלוס אנג'לס ראינו את מרכז המוסיקה,אולם האופרה,אולם תיאטרון ואולם קונצרטים
של דיסני.משם נסענו לרחוב אוליברה,הרחוב הראשון של לוס אנג'לס,שבו גרו מקסיקנים.נסענו משם לשוק האיכרים.עשינו
הפסקת אוכל(בדרכנו אמרה לנו מורת הדרך[מרכזת הטיול]טובה הלפרט,שנגיע לשוק האיכרים נאכל אצל"משה"פלאפל.לאכזבתנו לא היה פלאפל)אכלנו אוכל אחר ולא אצל"משה".לאחר ההפסקה,המשכנו לבוורלי הילס ומשם
המשכנו לרודיאו דרייב,שם ראינו את המלון שבו צולם הסרט"אישה יפה"בכיכובם של ג'וליה רוברטס וריצ'רד גיר.נסענו למלוןRadisson Westside,הממוקם ב-Culver City/עשינו בערב סיכום לטיול/
ב-2/6/2009 התחלנו את הבוקר עם טיול בהוליווד.ראינו את מרכז קודק והמשכנו משם לתיאטרון הסיני.שם ראינו את שדרת הכוכבים,שם על המדרכה מוטבעים שמות הכוכבים של הוליווד וחתימותיהם.משם המשכנו לאולפני אוניברסל.התחלנו בסיור
מאחורי הקלעים.שם ראינו את הגשר שנופל,,ריקוד המכוניות,,פעלולים  ואולפנים.ביקרנו ב"משפחת סימפסון"עם המחשה
,ראינו גם את"שרק".לאחר מכן הגענו ל"פארק היורה" וסיימנו בפעלולים של עולם המים והופעה של שחקנים המשחקים את
"אחים בלוז".
ב-3/6/2009 נסענו לעיר סאן דייאגו,דרך עיירת הנופש"דל מאר" והעיירה לה ג'ולה.עברנו ליד הנקרות ומשם הגענו ל-Seaport Village,עם הטיילת והמסעדות.ראינו שם מרינות ומרכז כנסים.המשכנו על גשר לקורונדו,לאי קורונדו,למלון קורונדו.משם המשכנו לפארק בלבוא,בפארק בלבוא יש גן חיות ענק וריכוז של מוזיאונים,כולל מוזיאון האדם.כל המוזיאונים
ממוקמים בתוך בניינים שנבנו לתערוכה בשנת 1920.המשכנו לאחר מכן ל-Old Town,ראינו את בנייני המורשת כולל בית כנסת יהודי וסיימנו בפארק העיר העתיקה המקסיקנית,שם הייתה הבירה השנייה של המקסיקנים.  
ב-4/6/2009הטיול הגיע לסיומו.נסענו לנמל התעופה בלוס אנג'לס והמראנו בהזרה לישראל.
ב-5/6/2009 נחתנו בנמל התעופה בן-גוריון.
כבחיים בכללם חווינו חוויות(טובות ורעות)שאינן מופיעות ברשום לעיל,במטוס שהטיסנו מישראל לארצות הברית,היו מספר גדול של נוסעים דתיים חרדים,שלא נחו לרגע,אם לצורך שתיית בירות ותפילה.לי ,אישית,,שהייתי אמור לשבת במושב ליד
המעבר,בגלל בעיות ברגלי,הייתה בעייה,כאשר זוג דתי חרדי(,בגלל האשה),לא התיישב לידי.בגללם ישבתי ליד החלון במקום 
ליד המעבר,כאשר הם החליפו מקומות ישיבה עם שני צעירים דתיים חרדים,שלמעשה,מנעו ממני לקום ממקום מושבי ליד החלון,עד שבסופו של דבר,נאלצתי לדרוש מהם לאפשר לי יציאה לשירותים.
בטיסות הפנימיות,שבהן טסנו ממדינה לרעותה,חוויתי יחס גרוע של דיילות מחברות תעופה,הטסות בטיסות פנימיות.השוואה בינן לבין דיילי ודיילות חברת אל-על הישראלית(שבמטוסיה טסנו הלוך וחזור,מישראל ואליה)הנה לטובת דיילי אל-על.
בגלל הפיגוע במגדלי התאומים ב-9/11/2001,עברנו בכניסה לאיזור העלייה למטוס,חווייה משפילה ,בה היינו אמורים לפתח חגורותינו ולהשיל נעלינו מעל רגלינו,לשפוך המים שבבקבוקי המים ולהניח במגירה כל המצוי בכיסינו.חוויות טובות ומיטיבות
חווינו באוכלנו בבופה,אוכל טעים ומשביע במחירים זולים,באכילה כפי יכולתנו.השירותים הציבוריים כמעט בכל המקרים(למעט במושבת האומנים שבסאן פרנציסקו)היו נקיים(אפשר לומר,מאוד).במקומות שבהם ביקרנו,אם זה מוזיאונים,פארק היורה ומקומות בילוי ציבוריים,הכל היה מאורגן כראוי.
לצערי,משום מה,רק היום ה-2/6/2021 אני מסיים לרשום את רשמיי וחוויותיי מהטיול בארה"ב בתאריכים 14/5-5/6/2009
ואינני שוכח עד היום,את חוויותיי ורשמיי  מטיול זה ומחבריי לטיול,בהם אזכיר בצער רב,את אלה שאינם אתנו היום:עזרא
צדוק ז"ל מאשדוד,אלי משאש ז"ל מהמושב"ברק" שבגוש התענכים,בעמק יזרעאל ,דוד אליצור ז"ל מהמושב"כפר הנגיד" שליד יבנה(לצערי,לפני מותו,אשתו האהובה תמי חלתה באלצהיימר וזה כנראה מה ששבר אותו)ומרדכי קורן ז"ל בן זוגה של יונית קורן(תבדל"א)מקיבוץ שניר שבגליל העליון.ואזכיר בזה את חבריי לטיול(שאתם אני בקשר עד עצם היום הזה) שייבדלו
 לחיים ארוכים:זיו בני ישראל,עליזה ושלום אור,מרגלית ורפי תשובה,לאה בנבניסטי,ויקי אלפסי,דליה ושלמה ביאר,יונה ושלום כוכבי(שלום מנג'ם[לפני שינויו לכוכבי]חברי מבית הספר החקלאי"אשל הנשיא" בנגב)יונית קורן,פנינה וחיים שטרית,
שרה צדוק,שרה גולדינג,סמי מזה ואחרונה אחרונה,רכזת הטיול הנהדרת(והישרה ללא רבב)טובה הלפרט,שניהלה את הטיול
ביד רמה ובעזרה לכל מטייל,שהזדקק לעזרתה.. ,,  
דוד ווייסברג(יליד פתח-תקווה,ארץ ישראל{בשלטון המנדט הבריטי‎‎‎}27/2/1938)
נכתב ופורסם 2/6/2021.